מקל קטנטן.
אני שולפת נייר גלוגול,
אחרי זה את הפילטר,
פותחת את השקית של הטבק,
ומניחה בצורה מאורגנת,
את רעל העכברים,
בתוך הנייר.
בתנועות עדינות מגלגלת אותך,
שתהי דקה דקה,
כמו שאני רוצה להיות.
מכניסה אותך לפה,
ושולפת את הקליפר שבחרתי,
בכל יום קליפר שונה,
זה התכשיט שלך,
צריך להשקיע.
מציתה אותך,
שואפת עמוק לתוך הריאות.
מנסה לשבוע,
לא לחשוב על הקפה,
או על אוכל,
או על הקאה,
אותך לא צריך להקיא.
את לא משמינה.
ואת דקה דקה,
בדיוק כמו שאני שואפת,
להיות.
שיין.



